בחושך שרואים בו רק חלקי כותרות
באביב שפותחים בו את החלון
ולא חוששים ממצוטטים
מתחת למכחולים ועפרונות
בעלטה בה רואים רק מסגרות תוחמות
בלילה שקט וזמני
ודי חוששים מאהבה (או איך שהדבר הזה נקרא)
יש על מה לדבר
ותורות להעמיק
איתך, אולי
יש עם מי לדבר
מעל לתקליטים עטופים בפלסטיק מגונן
באופל שחוזים בו החזרי אור מנוון
בשנה כל כך לא סגורה
ולא עסוקים רק בשינה
מעל לשלטים ומקלדות PS2
על השולחן קערת תותים וכוס מים
בזמן לא מוגדר לגבינו
והגוף עייף למרות שלא עושים כבר חצי שעה כלום
יש על מה לדבר
העולם אינסופי
במיוחד כשהוא איתך
יש עם מי לדבר
שוב אני מתאהב?
האם אנו כלל יכולים לגרום לכל הדבר הארור הזה להצליח?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|