יש לי גוש עופרת במעיים.
רוצה להוציא את זה ממני
אולי
להקיא מילים.

יש לי כל כך הרבה
חוטי מתכת סבוכים ומחלידים
שקשה לי לנשום.

בחצר בית ספר
צחקוקים צחקוקים
בלי הרבה דיבורים
בין עצים
מניחה את ראשי
בתוך מחשבות זרים.

מילים מילים
נזרעות בתוכי משל אחרים
תיק בית ספר הולך לבדו
עם רגליי שלי
ואני
משאירה עצמי שם.

ולפתע מוערכת
ובשל מה
בשל מה שהבדילני כל השנים
מילים מילים מגלמות כאב
מגוללות בי מגילות צער

אינכם יודעים לקבל כאב בשלמותו
רק לאחר התעכלותו במעיים
גוש עופרת נאה ומבריק לפניכם
מתקבל לפתע בברכה.