ובאין בי הצחוק
נגלה לפתע העצב
כרשת קמטים הנמתחת
על ידי חיוך
ונותרת רפויה לאחר מכן.
ובאין אור בחדרי
מתגלה בי הילדה
כמו הוסרו שכבות רבות
בחסות החשיכה
ונותרה הגלמודה מכל.
ובאין לי מילים
כבר לא נותרות השתיקות
כי אם אין לפתע דבר.
לשרון, הבית הראשון מוקדש לך :)
זו לא פסימיות... | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.