|
הצללים מכסים על חרכים שנבקעו
נרות כבים דולקים עדיין
ובתוך המחשך
כאב הפרידה
מאיר אורו
לבינתיים.
שבילים נוצרים תוך זריקת המילים
מותירים לך נתיב בריחה
ואני לא אמצא מקום להיחבא
אוזני מן הבערה
לא שקטה
עדיין.
מהלכת בלאט בין הדים שותתים
מן הקירות הולמים בי הדברים
וריח כעסך עוד שמור בי
כסנוורים המכים בין ערביים. |
|
|
אומרים שעל ראש
הגנב בוער
הכובע,
ואם לגנב אין
כובע?
אז ראשו בוער?
או אולי כובעו
של קרוב משפחה?
אם מישהו יודע
שיגיד לי את
התשובה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.