|
טיפין טיפין זולגות ממני המילים
כמו ינק ממני העולם
במכאוב רב.
בטני תפחה בכאבים
זיכרונות בי מצטברים
לגוף חי.
תשעה ירחים
ונפלט מתוכי הגוף.
דממה.
היזעק ותגיע זעקתו לעולם
או שמא ידום ולפתע אדע
- הכל לשווא היה. |
|
|
אתה עוד תראה,
יום אחד כולם
ישירו...
במה נותנת לך
כנפיים! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.