|
כשאתה אומר לי שמוכרחים להדליק קצת אור אני
מוכרחה להיות קצת אור בעצמי להיות עצם
של איזשהו עניין אתה אומר לי כשאני אור
מוכרחים להדליק אני לא בטוחה אם
לברוח או לחייך
את החיוך שאתה מכיר
זה החיוך שגורם לך להיות לא-איש
וגם לא בדיוק חיה זה הרגע
של גוף בגוף שבו אני החיה ואתה אני
אני חיה ואני אתה ואני. |
|
|
היה היה איש
ושמו חפץ
שעסק ביצור
חומרי נפץ
ביום בהיר, על
חבית דינמיט
הוא סיגריה
השמיט
היה היה איש
ושמו חפץ
אנציקלופדיה
עברית כרך יז
עמ' 609
(תבדקו ותווכחו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.