נורא מוזר להיות בהלוויה הזאת. כל החברים שלי פה. הנה אביב פאר
ודרור, רועי ונעמי, רועי מנחם אותה, הנה גם סשה ונירית פה, ליד
אביב. גם נורית ויערה פה... רק אותן אני צריך עכשיו על הראש,
לא מספיק שאני בהלוויה אני צריך שגם הן יהיו פה. טוב...
כשההלוויה תסתיים אני אתחמק לפני שהן יספיקו לדבר איתי. מוזר,
כל הישוב שלי פה, מישהו מהם בכלל מכיר אותו. גם המשפחה שלי פה
והם בוכים? למה להם הם בקושי הכירו אותו. הנה אתי מנחמת את
אילת, לא חשבתי שהיא הייתה כל כך קרובה אליו שהיא צריכה
ניחומים ממישהו. כשאני חושב על זה, גם נעמי לא כל כך אהבה
אותו, אז למה גם היא בוכה כל כך. רגע... גם רועי ודרור, גם להם
יורדות כמה דמעות והם בכלל לא סבלו את הבן-אדם. גם הדמוי-חברים
שלי פה. אני מקווה שהם לא ישמו לב שאני כאן. כן... הנה יוני,
גיל ורונן, מורן בן-חיים, אפילו מור, ליאת ועופר פה... הא...
יש פה את אלה שאף אחד לא מכיר, שבוכות כל הזמן למרות שהן לא
הכירו את המת. חשבתי שהוא לא רצה את אלה בהלוויה שלו. הרב כמעט
מסיים את ההלוויה, הוא בדיוק אמר שהמת נמצא עכשיו אם אלוהים
בגן עדן ושטויות כאלה. חבל שהוא לא שומע את זה, הוא היה נקרע
מצחוק. סוף סוף מתפזרים. משום מה אני לא רוצה ללכת, כאילו יש
לי איזה חשבון לא סגור עם המת. טוב... נחכה... זהו הם הלכו.
נראה מה יש לי להגיד לו שעוד לא אמרתי.

רגע....... מה כתוב פה על המצבה??

אביב לוי 1983-2001
  בן 18 וחצי במותו