[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סתם אחד
/
בלעתי את אלוהים

עכשיו אני חרוזים מפלסטיק, מפוזרים על משטח בטון לא משויף.
עיני עצומות. מסביבי עוד חרוזים. שחורים. מפוייחים. שקט נורא.
חזק. קורע לי את העיניים. חרוזה התקרבה אלי. נגעה והתרחקה. חם
לי. שורף. הפלסטיק שלי נמס. אלוהים ניגש אלי, מחייך, שיניים
צהובות מניקוטין. חשבתי שהפסיק לעשן. הוא מרים חלק ממני, זורק
באויר ובולע. השקט מתגבר. מישהו מנסה להשחיל אותי על חוט
נילון. עזב. החורים שלי סתומים. הראש מתפוצץ לי. שלושה ממני
הפכו לעיסה מעוכה. נשארתי עוד כמה. ילדה עם יד אחת מתקרבת,
מפזרת אותי רחוק עם הצמה השחורה. נתקעתי לו בגרון. הוא יורק.
אני מתאדה. חרוזים קטנים. נסתם לגמרי. איש אחד הדליק נר. עוד
אחד הגיע. ועוד. המון נרות. אור חזק, כמו שמש. מתחת לכיפה עומד
עוד איש. אני מנסה להתרכז, לשמוע מה הוא אומר. אין לי אוזניים.
אני שומע דרך העיניים. שמעתי. נדמה לי שהוא אמר מת. אלוהים
ניגש לאיש עם נר ומבקש אש. ממלמל מילים לא ברורות. נשמע כמו
אומר, גם אני מת. פולט סילון עשן צהוב ונופל. גם הוא חרוז.
פתאום, מחשבה מטורפת. בלעתי אותו. עכשיו אני חרוזים מפלסטיק,
ויש בתוכי אלוהים. ועשן צהוב. לילדה לא היה ראש. רק יד עם צמה
שחורה.עין אחת נעצמה לי. הבן זונה הזה התפוצץ לי ממש בפרצוף.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שמעתם על זאת
שאהבה את התל
אביבי?


התל אביבי שזאת
אהבה


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/9/01 10:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סתם אחד

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה