מירי סטניסלבה / אהבה ''יד שניה'' |
משומש, אמרתי לו,
אתה משומש.
בשרוול חולצתך היא נגבה את דמעותיה.
לח השרוול, ידך יציבה, לא רועדת ידך המשומשת
כשקרב אליה ראשי.
משומש אתה, משומש.
כבר נחשפו שיניך בפניה, חיוכך ראה אור,
אור ראו עיניך שהביטו בעיניה.
פניך המשומשים,
פניך המשומשים מתוקים לי כל כך, קרובים אליי כל כך
אך משומשים כך או כך,
משומשים הם - אך!
ידה ליטפה את שיערך, משומש
שיערך הרך, המורח, המוצלח,
משומש הוא, משומש כל כך.
העור שלך
גם הוא משומש.
והשאלה הטריויאלית "מה חדש"
מקבלת מבט מיואש,
כמו תמיד מטופש,
לרב מטושטש,
וכן... משומש
שלי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|