כשהוא בא, העיניים נפתחות,
העיניים נוצצות, משמחה.
כשהוא בא, הלב פועם לי בחוזקה,
הראש רוצה אותו, כשהוא בא.

והוא מגיע, מסתכל עליי מקרוב,
אומר "מרגיש כל כך רחוק ורוצה לנשק".

ואני יודעת,
שאין בזה כל טעם,
אבל מוצאת לזה מיליון סיבות.

וכשהקיץ יגיע, הוא יודיע בשמחה,
שהוא מצא מישהי, קצת יותר טובה,
שהוא מלא באהבה,
אבל עדיין הוא בא.

כשהוא בא, העיניים נפתחות,
העיניים נפולות מעצב, לא משמחה.
כשהוא בא, הלב פועם לי בחוזקה,
הראש רוצה רק אותו,
הוא כבר לא רוצה אותה.

הייתה לי אפשרות להיות איתך,
ברחתי מהאמת שכל כך כאבה.

ואותך אני אהבתי,
ולא מצאתי ת'תשובה,
אמרתי "כבר לא אוהבת,
לא אוהבת אותך".