חשוך כאן בפנים,
כשבבית של השכנים,
הכל מואר, כבר מאוחר.
האם דואגת לילדים,
האוכל תמיד מוכן,
מוגש על השולחן,
ומחכה שיבואו...

אבל אף אחד לא בא,
אף אחד לא בסביבה,
כולם ממנה התרחקו,
כולם ממנה התנתקו.

רק מחכה שתבואו, היא אומרת כל יום,
משאלה אחת שתגשימו, מתפללת כל יום.

אבל אף אחד לא בא,
אף אחד לא בסביבה,
כולם ממנה התרחקו,
כולם ממנה התנתקו.

אף אחד לא מתקשר,
לא מספר, לא מדבר.
כל אחד רק בשלו,
דואג רק לעצמו,

ואז כשאותה צריכים,
כולם אליה באים...

יום אחד, היא הביטה במראה,
הסתכלה על עצמה, הרגישה בושה.
עם כדור אחד או שניים,
היא תעוף אל השמיים.
היא נעלמה.
היא כבר לא כאן,
היא מלמעה בוכה שתבואו,
שתבואו לשם.