הולכת כל היום,
לא מסתגלת לחום.
חולותיך זהובים,
מדבר שלי,
יפים מתעתעים,
מדבר שלי.
אלך לי בין פלאיך,
אשמע לחישותיך,
קריאותיך אליי.
גומעת מימיי.
שומעת אותך,
מדבר שלי,
רואה אותך,
אהוב שלי.
נשר מעליי,
זיקית תחתיי,
חולותיך באמצע,
חומך עליי;
מחבק אותי,
נושק לי,
מדבר שלי.
ובלילה בשנתי,
נוטש אותי
לטובת קרה,
לטובת הרעה.
אך אני תמיד אדע
שהלילה הרע,
לטובתך ילך.
אתה ונפלאותיך
תחזור אליי.
תחבק אותי,
תהיה איתי,
מדבר שלי,
אהוב שלי.
ובין כפליי חולותיך
אלך לאיבוד.
אך אדע כי שריקותיך,
לחישותיך, רוחותיך,
נשיקות חולותיך,
שומר עליי... |