אותך אני לא מבינה.
את עצמי אני רואה דרכו,
משתקפת.
אותו המשקה שמתיימר להיות זה שיעיר אותי משינתי,
אך לא.
הוא אינו עוזר לי בכך.
נראה שאיני רוצה לפקוח עיין אל תוך המציאות המעיקה הזו.
אז שותה את הקפה חסר הטעם,
שצבעו כה חיוור.
אותו המשקה שמעיד על תבוסתי,
הימים שהביסו אותי,
הזכרונות שליטשו אותי עד שכמעט והסתיימתי.
חצי הוזה עכשיו,
אתה שם בין כל ההזיות,
דמותך מוודאה שההנאה תסתכם רק בדמיון מטופש
ששיך לי.
איני עוצרת בעדה.
ואם רואים את הנוגד למציאות בדמיון,
אז מצידי לעצום עכשיו עיניים ולראות הכל בשחור.
עזבתי את הקפה מזמן,
הבנתי,
שאם הקפה הזה יוכל להעיר אצלי משהו,
אלה יהיו הרחמים.