מקלותיכם בידיכם ושמלותיכם
בצקכם רגוע ובלי חפזון וחורים חורים.
ככה תצאו והיד עוד מגואלת דם
מסמנת מזוזות ללא פוסח שיגיד
אני ולא מלאך, ככה, אני בגבורתי אני בקינה ונהי
מקלותיכם בידיכם ושמלותיכם
בצקכם רגוע ובלי חפזון וחורים חורים.
ככה תצאו והיד עוד מגואלת דם
מסמנת מזוזות ללא פוסח שיגיד
אני ולא מלאך, ככה, אני בגבורתי אני בקינה ונהי
בחרפה בצרחות וכל צבא השמים
בסוף מהדורת החדשות
מצלם במצלמת וידאו ביתית,
בירייה מאחורי הגב    
בשעה שבתיכם צרורים במשארות זכרונותיכם
ככה תאכלו את חלומותיכם נא, נקובים
על עלי חסה תלינו כינורותינו                            
בגוש קטיף והרבה קרמיקה ובריכות נחמדות
שם ישבנו גם בכינו בשוכחינו את
שוכחינו. בזוכרינו את תוללינו
ערו ערו עד היסוד בה
קברות ילדינו המתוקים
רגלי ילדינו הכרותים
שפי, תהלוכת המזנקים מרוח
להיות עננים להיות מושיעים
לשמוע מלאכים ואיך
א-ל-ק-י-ם   צועקים
מעשי ידי מתנתקים ואתם אומרים שירה
ואני אין לבי צוחק ואין קינה
רק כאימת לוט ובנותיו במערה.

תוללינו = תולל (בעל תכונה) = תואר למהרסי עיר לתל עולם
ערו ערו עד היסוד בה" (תה' קל"ז, ז') "ערו ערו", ערעור יסודות
העיר