מקלותיכם בידיכם ושמלותיכם
בצקכם רגוע ובלי חפזון וחורים חורים.
ככה תצאו והיד עוד מגואלת דם
מסמנת מזוזות ללא פוסח שיגיד
אני ולא מלאך, ככה, אני בגבורתי אני בקינה ונהי
בחרפה בצרחות וכל צבא השמים
בסוף מהדורת החדשות
מצלם במצלמת וידאו ביתית,
ביריה מאחורי הגב
בשעה שבתיכם צרורים במשארות זכרונותיכם
ככה תאכלו את חלומותיכם נא, נקובים
על עלי חסה תלינו כנורותינו
בגוש קטיף והרבה קרמיקה ובריכות נחמדות
שם ישבנו גם בכינו בשוכחנו את
שוכחנו. בזוכרנו את תוללנו
ערו ערו עד היסוד בה
קברות ילדינו המתוקים
רגלי ילדינו הכרותות
שפי, תהלוכת המזנקים מרוח
להיות עננים להיות מושיעים
לשמוע מלאכים ואיך
א-ל-ק-י-ם צועקים
מעשי ידי מתנתקים ואתם אומרים שירה
ואני אין לבי צוחק ואין קינה
רק כאימת לוט ובנותיו במערה. |
