עבדים היינו למוסד הנישואין
בשם השיטה הנורמטיבית להעמדת צאצאים,
ותוציאנו סקרנותנו לשדות זרים
לתהות מה עוד טומנים החיים.
במצח נחושה ובאיברים זקורים
נתנו דרור למחשבות וליצרים
לתור אחר כל חוויה מרנינה
שיש לעיל ידה להפוך להוויה.
ואילו לא הייתה מוציאתנו הסקרנות מהשיגרה
עדיין היינו משתגלים פעם בשנה
וחושבים שאנו הסובלים מאיזו בעייה
בנוסף לטמטום שהביאנו אל החופה.
ואפילו שאנו כבר חכמים ונבונים
מצווה עלינו לספר בלי לחדול,
כי כל המרבה בגיוון היחסים
הרי משבח לעצמו את החיים.
19/04/03 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|