אני לא מחויב לסדר בארון הבגדים שלי
וכופר בקיומן של ההיררכיות כולן
אף על פי שאני מכיר את הטוב,
אף על פי שאני לומד להכיר את הטוב,
תנועותיי אינן מוגבלות
לא על ידי כרונולוגיה ולא על ידי קומפוזיציה -
אני דבר שלם:
אני רואה עצמי כחופשי מהאמת והצדק
כפי שאחרים מקדמים אותן -
ואפילו באו האחרים האלה, בסדר עוקב ובאופן הדרגתי,
כך וכך מאות ואלפי שנים לפני:
ההיסטוריה לא מלמדת אותי דבר
מלבד מה שהיא הסתדרות אקראית של מאורעות
שיכולה הייתה להיות שונה בתכלית - היא שונה בתכלית -
הפכתי אותה על ראשה אינספור פעמים
והיומיום שלי, שגם הוא היסטוריה,
לא מלמד עלי יותר מכפי
שחיים אחרים לגמרי היו עושים -
לו רכשתי כאלה - לו נולדתי אחרת -  
לו היה הים עשוי דבש, לו המשיך העולם החדש בקיומו המקביל,
לו היה אלוהים, לו גבהו עצים צהובים עד שמיים מפוספסים ארגמן
וטורקיז,
לו היו בני האדם עיוורים כפי
שאוזנם אינם כרויה לשמוע את רחש
הכוכבים הרחוקים הסובבים על צירם -
סופר נובה שכריסה בין שיניה
אינה מטבע עובר לסוחר -
והנפש שלי אין לה גבולות והיא
מביטה בשקיקה כל העת
והנפש שלי מתפשטת בלי סוף
ואני,
אני דבר שלם.