"ערב טוב, היכנסו."
"ערב טוב" ענו יובל וגבי סימולטנית.
"תשתו משהו?"
"אספרסו קצר בבקשה." אמרה גבי.
"לי תה צמחים, תודה" אמר יובל.
שלום לחץ על זמזם והזמין מהמזכירה אספרסו, תה וקפה שחור
עבורו.
"לפני שנתחיל, יש לכם ביטוח משלים? אתם יודעים שקופ"ח הכניסו
את ייעוץ הנישואין לסל הרפואה המשלימה" שאל שלום והוסיף בחיוך
"אישית, תמיד החשבתי את המקצוע לרפואה משלימה."
במבט נבוך פתח יובל ואמר "לפני שנתחיל, אני רוצה שתדע שאני
אוהב את גבי והיא היחידה בחיי..."
"גם אני אוהבת את יובל ואין לי אחר" התפרצה גבי "אבל אי אפשר
להמשיך בצורה שכזו!"
"כבר בשיחה המקדימה בינינו גרמתם לי להבין שהבעיה שלכם
ייחודית, אשמח אם תרחיבו כעת."
"תראה" פתח יובל, "אני לא מצליח לתקשר עם גבי, זה פשוט בלתי
אפשרי. היא עובדת עד שעות לא הגיוניות וכשהיא חוזרת אני מת
מעייפות אחרי יום של ריצות, סידורים וילדים וכל מה שאני רוצה
זה לשבת בשקט ולהירגע."
"זה לא נכון! אני קורעת את התחת כדי לפרנס אותנו ואני רוצה
לבלות בערב איתך ועם המשפחה. נראה לי שפעם בשבוע לצאת לפאב או
מועדון זה לא דרישה גדולה מדי." ובפנותה לשלום המשיכה: "אתה
יודע מה הוא אמר לי כשהצעתי לו לראות את גמר היורוליג בהיכל
נוקיה?"
"...?"
"הוא אמר שהוא עמוס ואין לו זמן. עמוס, אתה קולט? הוא שעושה כל
היום כלום מסרב שבועיים מראש ללכת למשחק כדורסל! זה גבר זה?!"
"אבל גבי, את בטח לא זוכרת אבל באותו התאריך נקבעה לנו פגישה
עם המורה של רוני."
"תגיד, יש לך מושג כמה גברים היו מתים שבת הזוג לא רק שלא
תפריע להם לראות ספורט אלא גם תזמין אותם למשחק?" שאלה גבי
והארס מבעבע בקולה, "לי יש, בערך כל הגברים על כדור הארץ פחות
אחד!"
"בואו נרגיע קצת את הרוחות, אני מתחיל לקלוט את התמונה..." אמר
שלום.
"מה תמונה מה?" המשיכה גבי בזעם, "הכי גרוע זה המין. יש לך
מושג מה זה להגיע ללילה אחרי יום שלם שפינטזתי על ניעור רציני
לפני השינה ואז, כשהעינינים מתחממים לשמוע שהוא עייף כואב לו
הראש או שהוא מת לאיזה מסאז' או הכי מצחיק, שהוא רוצה לחמם
אותי, אותי שכול מה שאני רוצה באותו הרגע זה שהוא יחדור אותי
בכל הכח ויזיין לי את הצורה! במקום זה אני מוצאת את עצמי הולכת
לישון כמעט כל לילה עם הגב אליו, עצבנית פחד."
"ולמרות הכל אתם עדיין אוהבים אחד את השני?"
"כן" אמרה גבי, "אני לא מסוגלת לדמיין את עצמי עם אחר למרות
שאני גם לא מסוגלת להמשיך איתו."
יובל הנהן בהסכמה מהצד.
"תראו, הבעיה שלכם היא מאוד ייחודית ונדירה. אני לא חושב
שנתקלתי בעוד זוג עם בעיה דומה במשך כל שנות היעוץ שלי. איך
שאני רואה את המצב עומדות בפנינו שתי אפשרויות. האחת, להתחיל
סדרת פגישות ארוכה ויקרה, לחטט בעבר ולנסות ביחד להתגבר על
הקשיים. השניה כוללת פרוצדורה כירורגית די פשוטה שלהערכתי תצאו
ממנה מחוזקים ומתאימים יותר מאשר אחרי סדרת הפגישות."
"מה זאת אומרת 'פרוצדורה כירורגית'?  אפשר לקבל קצת יותר
פרטים?" דרשה גבי.
בעוד שלום מתאר את הפרטים הטכניים, הסיכונים והיעדים, הופיע
חיוך על פני גבי ויובל.

"אני לא יודע איך אחזיק מעמד שבועיים." אמר יובל בהתרגשות.
"אולי אפשר להקדים את הניתוח?"
"תפסיק להיות סמרטוט." אמרה גבי "אתה תחזיק מעמד שבועיים כמו
גבר. מה אתה חושב, שאני לא מתה להיות כבר אחרי?".

אחרי שבועיים.
שני ניתוחים, סליחה, פרוצדורות, שבוצעו במקביל הסתיימו
בהצלחה.

אחרי שבועיים.
"גבי, קום. נאחר לשרד הפנים. אנחנו חייבים לשנות את הפרטים
היום."
"אההה... מה השעה? יובל... תעיר אותי עוד 10 דקות. סליחה, עוד
לא התרגלתי, תעירי אותי עוד 10 דקות. את יודעת, 5 דקות ואני
בחוץ."
אמר גבי ושלחה יד עצלה ומגרבצת.