כבר הלכתי לישון כשהפלאפון צלצל. הושטתי יד עיפה למדף והבטתי
בצג. "AL מחייג אליך". שיחה מחו"ל על פי המספר. הפלאפון נצנץ
כמו משוגע. מכל הצדדים הוא הבזיק ולא בצבעים הרגילים. הבנתי
שזאת השיחה שכל החברות הסלולאריות מתוכנתות אליה, שיש לה
הגדרות שיחה מיוחדות. אבל את לא יכולה לראות את זה בתפריט וגם
לא בספרון המידע של המכשיר, אבל כשזה קורה את מיד יודעת שזאת
השיחה הזאת שכולם מחכים לה ודוקא את קיבלת אותה.
"שלום אל. סוף סוף אתה חוזר אלי אני כבר שנים מנסה להשיג
אותך."
"מצטער, הייתי עסוק בחמשת אלפים השנים האחרונות."
"אני יודעת, מצטערת שנדנדתי, גם השארתי הודעות לא ידעתי אם יש
לך שיחה מזוהה."
"אין לי, אני גם לא מחזיר שיחות."
"אז איך זה שאנחנו מדברים כעת?"
"אנחנו לא."
"אבל אני שומעת אותך!"
"כל מה שאמרת כעת זה שאת שומעת."
"אבל בסוף השיחה אראה אותך בשיחות נכנסות!"
"כל מה שאמרת כעת  זה שאת רואה."
"תתקשר שוב?"
"אם תרצי."