New Stage - Go To Main Page

אייל בר-און
/
קופידון

משום מה כשבני האדם פוחדים, הם ישר מתפללים
ומשום מה, זאת הם תמיד עושים, עם הפנים אל הכוכבים
ורק אדם אחד יושב שם וצוחק
הוא הראשון שהטיל בהם ספק

כל האהבות כבר נגמרו
כל הלבבות כבר נשברו
וקופידון בוכה ואני רואה
וזה כל כך עצוב לראות אותו בוכה

אז אל תבכי הלילה
אל תבכי, ילדה יפה
אל תבכי הלילה
כי אני בא לנגב לך דמעה

קוראת שירים וישר דמעות
וזה כל כך כואב, לחיים רטובות
ובלילה חולם שמתעורר לצידך
ובבוקר מוצא את עצמי שוב קורא בשמך

לילה טוב וחלומות מתוקים
צועק לשמיים שעליי צוחקים
וקופידון בוכה כי גם הוא רואה
שלפתע הוא הפך לסתם עוד פסל משונה

אז אל תבכי הלילה
זה אני שקורא כאן בשמך
אלוהים לא שומר עלינו מלמעלה
ואני בא לחבק את נפשך



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 18/4/05 23:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אייל בר-און

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה