ישבתי מולה
מבלי לדבר
היא חייכה ברכות
הסתכלה לתוכי,
והיא מתקרבת
והיא כבר ממש צמודה
והיא מנשקת
הו
היא מנשקת
מפילה עלי את כולה.
בעיקר את הכבדות המסוכנת הזאת,
זאת שתמיד מחליטה לי מה לעשות ואיך.
החלטתי לשתוק
וזה לא שלא היה לי מה להגיד.
פשוט,
זה יכל להיות מצחיק.
דיי מצחיק.
התגלגלנו ביחד.
שעות.
שעות על גבי שעות פשוט התגלגלנו.
אחר כך,
ישבנו על הספסל שבחצר,
זה יכל להיות נחמד.
אפילו דיי נחמד.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.