New Stage - Go To Main Page

נטע מיסתורי
/
כאב הוא לא אדיש

מנסה לגרום לכך להיעלם
במילים יפות, חלקות
אז אם זה מצליח
מדוע אני מרגישה
את הדקירות החדות
שדוקרות עם זוהמה
לפי קצב
שגורמות לי להסב את עיניי
מתודעתי
אני מרגישה את הנמלים
מטפסות בשיירה
זוחלות ומעקצצות
וכמה שאני מנסה,
לא מצליחה למחוץ אותן
הן ממשיכות לגרום לי לכאב
הן לא רוצות לדלג הלאה
ודמעותיי לא חוזרות מעלה
היופי שבכאב
הוא כה פשוט
אותך אוהב
ואתה מרגיש נאהב
על-ידי יצר הרגש שלך
שקיים בתוכך
למה משהו שכה נצמד אליך
שאתה רואה אותו כל רגע בעיניך
שייעלם?
בשביל להרגיש
בודד, אדיש?
בלי משהו שנצמד אליך
ומשלה אותך
שאוהב אותך
שאתה זקוק לו
בכדיי להרגיש
משהו, שאיתו אתה לא אדיש
משרה תחושה
לא אך נעימה
שמישהו בעולם הזה
נצמד אלייך כה קרוב
במסווה מנעולו
של עצמו.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 18/4/05 18:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נטע מיסתורי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה