אריאל סנטוס / מר הייד |
מאחורי פיסות אמת על לוח
ומפזר שתיקה קלה
בין לחשי העץ לרוח
כתמיד אני ניצב
נוגע לא נוגע בידו ולא מרפה
כמסרב להשתתף בקרב
פתע מחושב
מטביל חיי בכוס קפה
בקצה זנבי עוקצו של העקרב
השנים אינן מוחקות באדמה
את הגשם הניתך
הזמן לא מרפא דממה
הוא רק מרכין ראשו, צועד בסך
כתמיד אני מעמיד פני
מביט אך לא רואה
כמסרב להתמסר לנפש
פתע מקווה, אולי
נוסק, ממריא, דואה
לשווא - באמתחתו של המחר אותה השמש
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|