פיפ-פיפ... פיפ-פיפ... פיפ-פיפ... פיפ-פיפ... פיפ-פיפ...
בום, דופקת ת'שעון המסריח, המזורגג, על הקיר המזדיין בכוס של
האמאמא שלו... מתי אני אתחיל לזכור לכבות ת'שעון ביום שישי?!
מבטיחה לעצמי - שישי הבא, את נקייה.

יום שישי, 8 בבוקר. מטלות להיום: להפסיק לקלל.
איזה יום מיותר. מסתובבת לצד השני של המיטה ואיזה טמבל אחד עם
זין ענק שאספתי אתמול מהבר עדיין שם.
מפילה אותו מהמיטה, אוספת שאריות קונדומים והולכת לשירותים
להקיא את הנשמה, אם עדיין נשארה לי אחת כזאת.
נופלת בדרך כמה פעמים, מסתובב לי כל הבית... איזה הנגאובר
עצבני... יופי, עכשיו בכלל אני מריחה נפלא... מצחצחת שיניים
ומנצלת את ההזדמנות להסתכל במראה. איזה גועל מה שהולך שם...
שיער מרוט, מלא קשרים ואיפור שחור מרוח על כל הפרצוף.
אני יוצאת לחדר שלי וה... מה שמו... עדיין שם. אוספת בערימה את
הבגדים שלו, או לפחות מה שנשאר מהם, וזורקת אותם מחוץ לדירה.
הוא מרים את הבגדים שלו ומחזיק אותם ביד אחת, ביד השניה את
הנעליים שלו. הוא בא לנשק אותי עם עיניים אדומות וזין עומד
ולוחש לי "אז נדבר?"
"כן... בטוח", וטורקת עליו את הדלת.
מרתיחה מים לקפה ובינתיים ממלאת לי אמבטיה, פותחת את כל
החלונות בבית ולא ממש טורחת להתלבש...
שוכבת לי במים עם קפה ומדליקה סיגריה, חושבת על החיים
המזויינ...
על החיים שלי. מגיעה למסקנה שנמאס לי בכל בוקר להעיף סמרטוט
אחר, תפארת הזבל האנושי, שכל אחד מהם חושב שהוא - ה-אחד, הוא -
ה-גבר, אליל הנשים, ושהזין 12 ס"מ וחצי שלו יספיק בשביל לספק
כל צורה של משהו עם כוס. מי האדיוט שאמר "הגודל לא קובע"?
נמאס כבר להעמיד פנים שטוב לי לצאת בכל ערב לבר אחר, לשתות
כמויות לא נתפסות של אלכוהול ולעשות תחרות עם עצמי בעיניים, מי
הראשון שיציע לי סקס סוער?
שונאת את העובדה שכל ברמן צעיר עד חצי מת בעיר הזאת מכיר אותי.
שונאת את העובדה שאני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה ה"לבן של
העין" היה אצלי לבן. הדבר היחיד הלבן שאני זוכרת נמצא כרגע על
הסדינים שלי... כושיליראבק עוד פעם לכבס ת'מצעים כושליאימ...
ת'מצעים הנחמדים שלי. הממ...
מדליקה עוד סיגריה. אם על כל פעם שהייתי אומרת שנמאס לי הייתה
לי בננה, כבר הייתי קוף.
הסיגריה נופלת לי למים. כוס... מה מה? כוס מה?! איזו קללה עוד
לא המצאת עם המילה כוס??? 'סתכלי על הכוס של עצמך! הוא כבר
יכול לשמש כסליק!


כוסעמק.
נשבר לי. נשבר לי נשבר לי נשבר לי.
נשבר לי, נמעך לי, נגזר לי, נפל לי, עמד לי, נגמר לי.
יוצאת מהאמבטיה והולכת למטבח, כשבדרך אני מציפה את המרצפות
במים שנוזלים ממני. מוציאה בקבוק וודקה מהמגירה התחתונה ולוגמת
לגימה ארוכה. לעזאזל... הבקבוק נגמר. אחרי שאני זורקת אותו על
הרצפה והוא מתנפץ לחלקים, אני זורקת על עצמי שרוואל וגופיה,
אפילו בלי חזייה או תחתונים כי אין לי כח להתאמץ.
יוצאת לרחוב עם סיגריה והולכת יחפה לכיוון המכולת. אוי איך אני
אוהבת את המבטים האלה... מה נראה לכם? שהחיים שלכם יותר טובים?
תמותו זונות... אני לא פותחת עלייך עיניים, יא פדופיל מסריח,
שבוחן לי ת'פטמות כבר שעה... ואני לא מעירה לך, כלבה מזדרגגת,
על זה שכל החוטיני הלא סקסי שלך בחוץ...
מביאה שני בקבוקי וודקה אל המוכר. "תן לי גם שתי חפיסות
מרלבורו אדום. תודה".

יושבת במרפסת שלי, שותה וודקה עם קרח. מנסה לירוק ובטעות יורקת
על עצמי. כוסשיליאמאמוקירליארד... חבורה של ילדים קטנים
שמשמעות חייהם זה לירות פיקות עוברים ברחוב וצוחקים עליי.
אני מסתכלת על מחזורי המכוניות שעוברים ברחוב, ומדמיינת לעצמי
שכל מחזור זה שלל אנשים שלכל אחד יש זהות אחרת, חיים אחרים,
מחשבות אחרות. רואה בראש איך הרמזור בצומת מתחלף לירוק ואחרי
דקה וחצי מחזור המכוניות שהספיק לעבור ברמזור עובר לי ליד
הבית.
מסתכלת על המכונית שחונה בפינה, ורואה את השתקפות האורות של
המכונית שעוברת לידה. זה מצחיק אותי, אין לי מושג למה.
נכנסת לבית ונרדמת על הספה. אני מתעוררת בלילה, וניגשת למקלחת.
פותחת את תיק האיפור ומוציאה עיפרון שחור, מסקרה, וקצת
מייק-אפ. לובשת מיני שחורה בלי תחתונים כי אחר כך לא יהיה כוח
להוריד אותם, ואיזו חולצה שחורה שקניתי פעם ב-10 שקל בשוק.
יוצאת לבר, ומחפשת לי זיון להלילה...