כשנשקנו כנפיים, דלקו נוצותינו שירה.
השמש כמהה אל אופק עורגני
ודמנו זרם לאורכי המילים.
אני זוכר:
חווה שלי, אם כל מת
יושבת על ענף תאנה עקוץ צרעות,
שפתיה מטפטפות עסיס בגידה
וקשב חדש דורך אותה -
רומס נשלים של תמימות.
מעכשיו לנו רק סעודת חרבות
וחלומות מזוקקים של גפן קנוקנות מזדקנת,
להשכיח עיצבונות גן נוצות אבוד.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.