יוסי יוספוס / געגועיו של השכן |
והכינורות ינגנו, ולרקיע יגיע, כאקסטזת ילדינו
בדידותו של השכן, געגועיו שלו, כן, כן
השכן התעורר בבוקר ורטן, הוא לא האמין שמישהו הפתיעו בשלגן
על מפתן הדלת, שם החלבן שופך את המלט
פתיתי השלג טפטפו טיפ טיפ
והזקן נזכר בילדותו, כשהיה קט
שם ריחף בין ידיהם של הוריו, שם צף עד גדותיו
געגועיו של השכן, מבדידותו ייגמל, אל תקוותו יכוון.
כשהוא הולך יש סיבה, וכשהוא הוא מוצא, בתוכו יש תשובה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|