אל מלא רחמים, יושב במרומים
ואותנו שכח ונטש, להגן על עצמנו
הילד אולי הוא מלאך,
בורך ובורך רק על חייו לא הופקד
לצבא נשלח, ובקרב עמד
ונפל, כעת חבריו עליו ורק שבח והלל בקולם
ראי, אדמה? וכי למה שתראה
את דמיו לקחה לקרבה ומאז
שקטה בניה עליה נלחמו וכי למה?
ופרח נוסף נקטף מהגן, הכותונת חסרה
כעת אך תמיד יהיה להחליפו, הלא כך?
ואם חי, למה ישלח בבאה?
אלוהים כבר לא שומר על ילדי הגן
ובטח שלא על החייל
ואיה הטעויות שליוו חייו?
הלא האדם אינו מושלם והכיצד
לא נזכרו בזאת?
וכעת הארץ כמרקחה
גועשת, לא על החייל הקט
שנגדע זכרו יהיה רק בפינת זיכרוננו
שמע ישראל, כמה עוד תוסיפו זאת?
למדו מהעבר ולא מהעתיד
וכי למה יש אי שם בודדים שמחזיקים הרבים
חיו נלקחו שם, באדמת נכר לפי
אלו ומולדת לפי אילו, למי באמת אכפת? |
