בגלל הבדידות, בגלל הכאב
אני מרחיק ת'חברים, מילל כמו זאב
ובחושך מתכסה, נעלם מעין ידיד
ולאור פנס חצר מגלגל את העתיד
והעתיד הזה, הוא כואב ולא מוצלח
הוא מורכב מטעויות וכאבים שלא אשכח

ואם רק היה אפשר הייתי מעיף את הכל
מקבץ עננים, מסחרר את החול
ושוטף את עצמי ברוח ובגשם
עומד במרכז הסופה

מעביר משקל לרגל אחת
מתעטף במעיל, מצמצם ת'עיניים
אויר ומים מקפיאים בי את החום
שיש בי לתת לכל אדם בכל יום
אני אשרוד את הסופה
אני אשרוד כי בסופה הכל
או כלום