(מוקדש ל- א.י. 17/4/2005)
כל הסדקים מלאו מים
מתהומות נשייה, ללא מעצור
כרו את דרכם, קרעו ציפורניים
פרצו, חלחלו, חפרו את הבור
כל הפרצות מולאו טיח
זפת שחורה מילאה הסדקים
אבני מרצפות כוסו בערפיח
מכבש הברזל דחס אבנים
כל האדם הלכו שמה
מילאו אדמה וקברים בגופם
כל אהבותיהם נפוצו לרוח
ואפור ועומם נותר אפרם
ורק את ליבי המיסו המים
שרפו להבות, פצעו אבנים
רק אל הרוח ידעתי ללכת
לחפש אחרייך עד קץ הימים... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.