אתה נועץ מפתח בחור המנעול
ויודע לשוב מהעולם אל כלום;
אין כבר כמעט מעשה ודיבור
ומסיבה לא מובנית- מתחזים שהכל שגור.
אך בלבך הנך יודע
שיש חור בחייך
אשר בפיתחו
ישב/ה איש/ה קורם/מת אור
שעם הימים עומעם
מפאת מחסור ב"חמצן"
ואת/ה נבלע אל השחור
משאיר ידיו/ה מאחור
ואם רצונך להמשיך לחיות
מוצא מישהו/י עמו/ה לדהור.
6/03/02 © | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.