מושיטה ידך ממכונית נוסעת
מחליפה את המוזיקה בתחנה,
מסרבת לשלם את המחיר
וחוזרת למראה, להביט שוב בדמותה.
והדרך המתפתלת שולחת אותך לאחור
ובקצה הדלת לך לא מצפה שום אור
עזבת את האמת, השארת את עצמך בצד
ועכשיו בלילה בקור הכל מרגיש כה לבד.
חשבת שיש לך סיכוי, שכחת איך זה היה
את מסרבת להתפתח, ואין בך תקנה,
אבל המציאות כבר שונה
סדר היום שלך קצת השתנה,
לוקחת לך עוד טרמפיסט
וזאת הפעם האחרונה,
את יודעת שלא תוותרי
ועל כל זה מוכנה להישבע.
והחיים מכים בך- צוחקים בפרצופך
מסתכלת בראי- האם את אוהבת את דמותך?
ומה כבר נשאר לך- את שואלת את עצמך
מרגישה כה לבד- כאילו איבדת את זהותך.
אבל את לא מודאגת , אינך טרודה
למרות השקט שבחייך, למרות שאת בודדה,
את יודעת מה עלייך לעשות
מכירה היטב את ייעודך
אולי יחלוף עוד הרבה זמן
אבל בסוף תמצאי את עצמך.