גם הפעם הלילה ירד,
ושוב הירח זורק מבט.
נדמה כי החורף קרב,
ואני נרעד, נחבט.

יש כיוון אחד,
נשאר רק לחייך ולצחוק,
והסוף הוא לבד,
נשאר רק לבכות ולשתוק.

רומנטיקה דועכת, ליבי נשדד,
נותרה ברירת מחדל- לבד.

כמה שהסוף לבד,
תמיד באמצע זה בודד,
רק אחרי שהלב אבד,
אפשר בסוף להתעודד.

יש כיוון אחד,
נשאר רק לחייך ולצחוק,
והסוף הוא לבד,
נשאר רק לבכות ולשתוק.

רומנטיקה דועכת, ליבי נשדד,
נותרה ברירת מחדל- לבד.

ותמיד הכיוון שבו אני זורח,
הוא הכיוון בו השמש שוקעת.