|
בשבתי למולו -
לאור ארגמן המשתקף
משמים מתנמנמים,
כפסל הניצב הכן
מול גוש האבן
ומוכן להשקיע בה
את זהב נשמתו -
עולה בי וקם
פסל אבן לבן
צמוד ופרקדן
לסרקופג משיש. |
|
|
הגראס של השכן
תמיד ממסטל
יותר.
יאשה פר'סר' עם
דימוי עלוב
לסטלה עלובה עוד
יותר, מסקנה:
התבלין של
דומינוס לא
ממסטל אבל עושה
אדום בעיין
ושורף בגרון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.