לכל החברה' שלום רב.

...אז אני רוצה לספר לכם באמת את הסיפור של הציור הסיני (או היפני?)
ותולדותיו. .

זו הייתה יצירה גמורה שהייתה בפח אשפה, ואני לקחתי אותה לידיים ועשיתי לה
טיפול משלי. היצירה הזו שאתם רואים הייתה מחיצת פרגוד, בצורת טריפתיכון (כנראה
של חדר הלבשה מאולתר), ואני אספן זבל. ראיתי את הפוטנציאל הגלום בה, והקדשתי
שעות רבות כדי להוריד את העובש שהצטבר עליה. חיברתי את שלושת החלקים לפורמט
אחד. עם סכין מנתחים (לא יפנית) הפרדתי את הציור מהרקע הקודם, שהיה הרוס לגמרי
- מה שהפך את העניין לעבודת נמלים. גם קוי המתאר כבר לא היו ברורים, אז טיפלתי
גם בהם.

חלק ממה שאני קורא אמנות הוא מיחזור חפצים וחמרים. אז כמובן שמיחזרתי.

התייחסתי לאמן האלמוני בקטע של מחווה. אני מאד אוהב את הסגנון הסיני.

הספור עוד לא נגמר: את המצע עליו הנחתי את היצירה מצאתי במקום אחר, גם כן
בערמת זבל, ממוסגר כבר במידות המתאימות לציור (130X160) שמצאתי (גם אותו,
כזכור) במקום אחר, בהפרש של כמה חודשים.

הערה קטנה: אין שום נזילה ברקע. יש מריחה עזה של הצבע האפרסקי (לא ורוד). לרקע
השתמשתי בפוליפלסט (צבע לצביעת קירות) ושילבתי אקריליק.

יש כאלה שהופכים זהב לזבל. זה מה שנקרא להפוך זבל לזהב !


ע ד י א ל י
אליהו לוגאשי