רק בלילה... מתחת לשמיכה,
כשהראש מונח על הכרית
אני מרשה לעצמי להזיל את הדמעה
להוציא את הכאב והתסכול שיש בי.
רציתי שתזכור את הימים שעברנו,
רציתי שתזכור שיש סיבה לחזור
ואני לבד בחדר שוכבת,
ולא אומרת כלום.
אני לא אומרת כלום ,
לא מספרת כלום,
כל היום אנשים מסביבי
שואלים, מדברים המון...
התחזק בי הכח , עכשיו כשהלכת
למצוא את עצמי מחדש.
אבל אז חוזרים הזיכרונות,
חוזר אותו כאב חד שחודר עמוק
אל תוך ליבי...
ורק בלילה... מתחת לשמיכה,
כשהראש מונח על הכרית
אני מרשה לעצמי להזיל את הדמעה
להוציא את הכאב והתסכול שיש בי...
בגללך! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.