שוב הצעת את עצמך,
זרקת עוד מילה,
שאלה,
ואין לי מענה-
מילותייך מהתלות בי
כל פעם מחדש,
חודרות אל תוך עורקיי
ומציפות את גופי
מעוורות את עיניי
ומהפנטות את נשמתי
מאדימות את לחיי
מחניקות את כל חושיי
ולבסוף-
אתה שובה אותי במילים
הברה אחר הברה
ואני כמראה שבורה
מתחלקת לאלפי רסיסים
שכל אחד מהם מראה זווית אחרת.
ושוב מתעוורת
מתקשה להאמין במילים
ושעומד אדם מאחריהן
רוצה להתנגד בתוקף
רוצה לראותך מתחנן!
כל כך קרובה לכניעה
כצבא שאזלו כוחותיו,
משהו מניע, משהו מונע,
ואני- חזקה עכשיו
יותר מתמיד רוצה להוכיח
כדי לא להיתקע בעוד שיח
ולהתבולל בין קוציו
לצפות נואשות לסתיו
אך לא בטוחה שאצליח
את חולשתי להבריח
מילה נוספת ואני פורשת
אנא,
תפור שפתותייך
אחת לשנייה
הצלחת כבר לאסור אותי-
שבוייה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.