רוחי נכלמת מפנייך
ומתבוססת בדמך.
לעד אזכור את רוך שפתייך
במין אופוריית שכחה.
אך פי ישק לשערותיך,
יחלוף בי רטט של שמחה.
רק הזכר בי עת חייך
יכריזו ברית-דם עם מותך.
הייתי שרה לעיינך,
לוחשת אות לצווארך
ונאנחת על אוזניך
בעת תשוקה וחשכה.
הייתי צדה פרפריך
הנמלטות מבטנך,
ובבכי מר על דמי ימיך
כורה בשקט קברך.
בגינתי אתה נקברת,
קינה קראתי על לבך.
איך "לא שלך" אתה אמרת
אם כל כולך לי במותך?
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.