עוצם עיניי מכובד געגועיי
(טוב, כבר חלפו שעתיים מאז נפרדת מעליי)
ורואה את דמותך כפרח בר
המזמר אליי בקולו הרך.
זרועותייך עדיין מתכרכות סביבי
ריחך המשכר עדיין באפי;
גם אם היה בך ארס טמון -
על עצמי לא אחוס, לא אנוס.
פוחד לפקוח עיניי ולגלות
שהפרח נעלם ושהיית רק חלום,
כי אלייך כיוונתי כל כיסופיי
בדרך שובי לאהוב את חיי.
16/04/05 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.