|
עוצם עיניי מכובד געגועיי
(טוב, כבר חלפו שעתיים מאז נפרדת מעליי)
ורואה את דמותך כפרח בר
המזמר אליי בקולו הרך.
זרועותייך עדיין מתכרכות סביבי
ריחך המשכר עדיין באפי;
גם אם היה בך ארס טמון -
על עצמי לא אחוס, לא אנוס.
פוחד לפקוח עיניי ולגלות
שהפרח נעלם ושהיית רק חלום,
כי אלייך כיוונתי כל כיסופיי
בדרך שובי לאהוב את חיי.
16/04/05 © |
|
|
טוב, די, נמאס
לי. כבר עדיף
לעבוד ברמזור,
גם משלמים יותר.
כמה אפשר? אני
עומד כל היום
וצורח. נמאס.
כותבים עליי
סלוגנים מטופשים
וכולם רואים את
השיערות שיש לי
באף. אני
מתפטר!
האיש האדום
שלמעלה ברגע של
משבר, לפני
שהתחיל לעשות
מדיציה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.