למה לא אמרת את שרציתי לשמוע?
למה לא השמעת את שרציתי לדעת?
למה לא אהבת כמו שאהבתי אני?
ולמה לא נתת את שנתתי אני?
ושנינו עומדים הנוחות מול הרגש
והתהום שנפרשה מאז ליל אמש.
איך לא הבנת עד כמה זה חשוב?
ודברים שהיו אבדו מבלי שוב.
ולא בגלל אהבה שנמוגה
רק תקווה שאבדה ותחושה מנוכרת
של מיטה הפוכה שלמשכב מנוצלת
ואתה עם חיוך שלא מגיע לעיניים
ואני עם דמעות שנובעות מקרביים
והתהום הפרושה הולכת וגדלה
וגם אם נושיט ידיים לא נוכל לגשרה
ועומדים ושותקים הנוחות מול הרגש
בעמדות ברורות שנקבעו בליל אמש
ומיטה הפוכה שלמשכב מנוצלת
עומדת סתורה, בודדה.