כשמסיימים מערכת יחסים, לא משנה כמה ארוכה היא הייתה, היא תמיד
תבוא בשלבים של התמודדות:

שוק
אתה בכלל לא מודע לזה שכואב לך, אתה ממשיך לחיות כאילו כלום לא
קרה, אתה בכלל לא עצוב, אתה בכלל לא שמח, אתה בכלל לא כלום,
אתה בשוק, אתה מעמיד פנים וממשיך בדרכך.

ייסורים עצמיים
אתה מתחיל לחשוב מה בעצם לא הלך טוב, איזה טעויות טיפשיות
עשית, למה היא אמרה שהיא "לא בנויה לקשר". אתה חוזר אחורה
צעד-צעד וחושב איפה היית יכול לעשות דברים טוב יותר, איפה היית
צריך לשתוק ואיפה היית צריך לפעול. אתה מוצא את עצמך במערבולת
של ייסורים ומחשבות על טעויות.

כאב
אחרי שסיימת לייסר את עצמך, אתה מתחיל להרגיש את הכאב של
מחשבות הייסורים. אתה מוקף כולך בכאב, אתה חסר מצב-רוח ואין לך
כוח לכלום. אתה לא רוצה להיות לבד ולצאת מהבית, אתה רוצה להיות
עם כולם, וכשאתה נמצא עם כולם, אתה רוצה להיות לבד ולחזור
הביתה.

התמודדות עם הכאב
אתה מתחיל להתמודד עם הכאב שלך, אתה לא מתעלם ממנו יותר, אתה
יודע שהוא שלילי ושהוא לא טוב. אתה מדבר עם אנשים, מוציא הכל
החוצה או שאתה עושה חשבון נפש, ואומר לעצמך שאתה צריך להפסיק
לחשוב על מה שהיה.

כעס
אחרי שאתה מתחיל להתמודד עם הכאב, אתה מתחיל לכעוס עליה, אתה
מתחיל לכעוס על כולם. אתה תוקפני כמו כלב שמירה, מתגונן מפני
אנשים, שמא הם יכאיבו לך כמו שהיא הכאיבה. אנשים נפגעים ממך,
ואתה ממשיך לכעוס עליהם. אתה רוצה להגיד לה מה היא עשתה לא כמו
שצריך, וכמה שהיא טעתה, אבל אתה יודע שאתה לא יכול להגיד לה
דברים כאלו, אז אתה פשוט ממשיך לכעוס על כולם ובעיקר על עצמך.

רגיעה
אחרי כמה זמן שאתה חושב עם עצמך למה אתה לא צריך לכעוס עליה,
ולמה אתה לא צריך לכעוס על עצמך, ולמה אתה גם לא צריך לכעוס על
אחרים, אתה לוקח לך זמן נפש ופשוט נרגע, חושב מחשבות יותר
טובות, אתה כבר לא כולך פקעת עצבים.

הכחשה
אתה מתכחש בכלל לעצם זה שהיא לא רוצה אותך, אתה מתכחש בעצם
אליה, אתה לא מכיר אותה. אתה מתכחש לכל הבעיות שלך ולכל הרגשות
הלא טובים. אתה ממלא את עצמך במחשבות שהכל יהיה טוב.
אתה מנסה כמה שיותר להיות בסביבת אנשים ואתה מנסה לצאת מהבית,
העיקר לא להישאר לבד ולהתחיל לחשוב שוב מה קרה ביניכם ולחזור
שוב על כל התהליך הקשה.

הפנמה
אתה מתחיל להבין שהכל נגמר, ושלא יהיה ביניכם שום דבר יותר.
"אולי היא לא רוצה אותך", אתה כבר מתחיל להבין את המשפט הזה
שאנשים ניסו להגיד לך כבר הרבה זמן. אתה כבר מודע לזה שאתה
צריך להמשיך הלאה, "אם היא לא רוצה אותי אז זאת בעיה שלה, יכול
להיות שגם שלי, אבל זה נגמר פשוט". "יש הרבה דגים בים", זה עוד
משפט שאתה מתחיל להפנים ואתה מתמלא בתקווה.

התגברות
אחרי תקופה של הפנמה, אתה מתחיל להתגבר עליה. היא כבר לא
מכאיבה לך יותר, אתה לא כועס עליה, לא על עצמך ולא על אף אחד.
אתה כמו בן אדם חדש שרק נולד, מחכה לים של הזדמנויות.



ומה אם היא תגיד שהיא רוצה אותך בחזרה?