|
בצד הדרך, ליד הכביש
פורחים פרחים אדומים.
לו היו להם עיניים-
הם לא היו צומחים.
נושמים אויר מקולקל
שנפלט ממנועים
סוגרים את עליהם, נאטמים ומתים.
בעוד שקית פלסטיק ישנה
שורדת ללא פגע.
זה מה שנשאר
ממה שפעם היה הטבע.
כי זהו האדם וזהו טבעו
לדרוס, ולרמוס כל שבדרכו. |
|
|
מאבי קיבלתי את
משמעת העבודה,
מאמי- את עולם
הספרים, מבת
זוגתי את האהבה
ומילדי את
התמימות.
כה אמר זאטוטא,
פרקי אבות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.