דוסי פרנקל / רחוקות כל כך |
את עוד כאן עמוק בנישמתי
רוחך מרחפת מעליי כל שנייה
את עוד כאן כל כך קרובה
כל כך איתי.
מסתכלות זו על זו,
מסתכלות ויודעות.
רק מביטות, מבינות.
אני כאן בשבילך ואת כאן כל הזמן
אך האם בשבילי את
או האם לכולם?
ואת שותקת, שותקת המון
ואני מנחשת ולוחשת ומבכה כל זיכרון
האם יגיע הרגע שבו נתאחד?
האם הוא קרוב או רחוק?
האם צריך לפחד?
ואת שוב שותקת, מיוחדת ואת כה יפה לך
ואת כאן ואני כאן ובכל זאת
רחוקות כל כך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|