26.7.05, נכתב בטיסה חזרה לישראל מברצלונה.

ברצלונה קטנה אל מול עיניי
בזמן שטייס המטוס מברבר על
שעות הטיסה הנותרות עד ההגעה הביתה.
ואני תוהה שמא ערבולי בטני נובעים כתוצאה מכיסי האוויר
או שיבתי אליך.
וקטונתי מלספר על יופיה של עיר החיים
על חופיה הברצלוניים וחייה התוססים,
אך מספר הכוכבים שנצנצו מעל ים תיכון מזרחי ובוהק
לא התקרב למספר הפעמים ששמך עלה על שפתיי.
אתה השמש הנצחית בראש הקצת-לא-צלול שלי,
אני המרחפת,
אתה עם הרגליים על הקרקע.
והנה עיניי נעצמות מעייפות מרוצה של חופשה משחררת
ואתה מופיע בחלומי:
זרועותיך מכוונות את מטוסי לנתיב נחיתה
הישר אל ידיך
כדי שאגיע הביתה בשלום.