כמו קרמל חמים ומתוק להפליא
נספגים פיוטיך בעורקיי
ודמי סמיך, גדוש בתחושות
כמה לשאוב את נשימתך אליי

אהבתנו, שתפחה והשביחה
הפנתה גב אדיש לנוכח הזמן
המוות לא נטלה, ולא ישכיחה
תמונתך מביטה בי דומם

בצאת הלבנה ושקיעת החמה
שוב שבות מנגדי האפיזודות בחיינו
בן תשחורת היית, ביישן וענו
צעדנו יחדיו לאורך עלומינו

אצבעות קטנות, מותשות ממלחמת קיום
תרו אחר מקור חום
זוג ידיים משתלבות
ויחדיו מולידות
קשר אינסופי בין שני לבבות

ברוך שמך
יהי ברוך זכרך
חפון את זכרי
בנבכי לבך.