|
מבט צולב אל הלהבה
שהתהוותה לה זה מכבר
על גבי כפיס עץ ישן
שקם כולו מן העפר
בציפייה די מיואשת
ידעתי שבסוף הכל נגמר
על גבי כפיס עץ ישן
שסופו ברור מושחר
ותוך שחיכיתי לסופה
הכה בי המוזר
הלהבה לא שכחה
העולם כולו לפתע מואר
כפיס העץ ריחף באמצע
כאילו ביקש שאומר
הגפרור שלי לא נגמר שחור
הוא פשוט לא נגמר. |
|
|
מה הסיכוי שאני
אראה את הסלוגן
שלי מופיע בצד?
עוד שאלה ששפרה
הייתה שואלת את
אינשטיין אם היא
הייתה פוגשת
אותו ברחובות תל
אביב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.