|
בתור לחותך הוורידים
לא אנשים עומדים
צלליות של מה שנשאר
שאריות של בשר
אלפים עומדים בתור
בלי חרטות לאחור
ואני עומדת אחרונה
אני עומדת אחרונה. |
|
|
בטח שאני זוכר
את הילדות שלי.
אני זוכר איך
החליפו לי
חיתול. אני זוכר
את זה ממש כאילו
זה היה אתמול.
יצחק שמיר ברגע
של נוסטלגיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.