|
כשהוא ניתק נחנקתי
קשה לעזוב
נותר בי שקט עצוב
חסר תקווה
למה לחכות עכשיו?
אין לי כלום
נשארתי שכובה על המיטה
ושפתיו מצטיירות
בתוך הראש
אני עמוסה בו
אני נעמדת מולו
והוא ממלא אותי אהבה
הוא מרים אותי למעלה
ומפיל אותי למטה
ואין בשביל מה להתעורר
הוא כמו הכל
והוא בעצם שום דבר
הרבה מילים יפות
אבל תוך שניה הכל נגמר |
|
|
יום ד', צהרים,
עלינו לרכב,
קשרנו לנו את
העיניים, הורידו
אותנו באיזה
סימטה צדדית.
איפה אנחנו?
מתוך יומן המסע
של כיפאח
ואינתיסאר
ע'גורי, אחיו
ואחותו של משלח
המחבלים לפיגוע
בתחנה המרכזית
בת"א שגורשו
לעזה
(יש המשך) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.