אל טיפות הליל
מתווספות עינייך
מביטות במבט חיוור
על מה שעובר עלייך
על מרבדי נפשך
על סיפורך
אה   אה         אה   אה

ונפשך על אגם
אינה בוכיה
מביטה בשמחה
על סלעי ההרים הרחוקים
הניבטים מאופקו של יום.

את כל צרכך ממלאת נפשך
הנדמית כאגם בהיר
בבוקר יום עשיר בקסמך
אה  אה          אה   אה

את נדמית כציפור
הנגנבת בחסות הקור
אל שלהבת ים ירקרק
ועינייך
ברכות מחכות
אל השמש הבאה אלייך

ונפשך נדמית
כאלילה מתרפקת
כששבה השמש אלייך
והיום, באור משק הציפור
את עפה אל סלע מימייך
אה  אה           אה   אה

עת הזמן יעבור
תהפכי את עצמך
לבבואת אבותייך
עצומה ונדירה
יקרה מוכרה
תנטעי את רגלייך


וילדים יגדלו
אנשים יסתכלו
עת לבך יאכלס יבשת
ארוכה ומתוקה
בטוחה מבטיחה
ונפשך על אגם
אינה בוכיה
מביטה בשמחה
על סלעי ההרים הרחוקים
הניבטים מאופקו של יום.

רוגע שכלך
ונקיון מבטך
עת עוצמה מתפרצת
אל תוך עולמך
נקיק השמחה
תתבהר הזריחה
והיום יעלה שוב עלייך
אה  אה        אה  אה