|
אל טיפות הליל
מתווספות עינייך
מביטות במבט חיוור
על מה שעובר עלייך
על מרבדי נפשך
על סיפורך
אה אה אה אה
ונפשך על אגם
אינה בוכיה
מביטה בשמחה
על סלעי ההרים הרחוקים
הניבטים מאופקו של יום.
את כל צרכך ממלאת נפשך
הנדמית כאגם בהיר
בבוקר יום עשיר בקסמך
אה אה אה אה
את נדמית כציפור
הנגנבת בחסות הקור
אל שלהבת ים ירקרק
ועינייך
ברכות מחכות
אל השמש הבאה אלייך
ונפשך נדמית
כאלילה מתרפקת
כששבה השמש אלייך
והיום, באור משק הציפור
את עפה אל סלע מימייך
אה אה אה אה
עת הזמן יעבור
תהפכי את עצמך
לבבואת אבותייך
עצומה ונדירה
יקרה מוכרה
תנטעי את רגלייך
וילדים יגדלו
אנשים יסתכלו
עת לבך יאכלס יבשת
ארוכה ומתוקה
בטוחה מבטיחה
ונפשך על אגם
אינה בוכיה
מביטה בשמחה
על סלעי ההרים הרחוקים
הניבטים מאופקו של יום.
רוגע שכלך
ונקיון מבטך
עת עוצמה מתפרצת
אל תוך עולמך
נקיק השמחה
תתבהר הזריחה
והיום יעלה שוב עלייך
אה אה אה אה |
|
|
פעם בארבע שנים
יש אולימפידה,
אנחנו שולחים כל
מיני מתמודדים
שחוזרים מקסימום
עם ארד או במקרה
היותר מחמיא
כסף,
חודש אחרי יש את
אולמפיאדת
הנכים, שכשהם
חוזרים יש מטוס
מיוחד שמביא את
המדליות, אנחנו
הארה"ב של
המדליות.
שזה מרגיע אותי,
כי אם מחר תיהיה
התפוצצות
גרעינית וכל
העולם יפגע,
כולם יהיו נכים,
אנחנו מנצחים את
כולם.
עמוס מהמוסד
מוצא נחמה
בפרוטזה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.