אורי ליפסקר / תחייתו של החי |
לפתע אבין
כי הכל הוא עניין של דרך חיים.
לבכות לא אוכל,
זו אינה דרכי,
רק לבנות על ההרס חומות ותלים.
ויבבה חנוקה מגרוני תישמע,
כזכר לאדם שמעולם לא היה.
עת אצא לאוויר העולם
ואדע כי אני אחד כמו כולם
יעברו הרגעים בסדר מופתי
אז אדע כי אני,
סוף סוף,
אני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|